פסק-דין בתיק ת"א 69563-07

1. לפני תביעה לפיצויים בגין  נזקי גוף על פי עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין. התובעת ילידת 13.12.1968, מורה לאנגלית אצל מעסיקתה הנתבעת 1- ישיבת בני עקיבא במודיעין (להלן: "הישיבה"), נפגעה עת לוח כיתה שלא היה מקובע לקיר נפל עליה וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף. (להלן: "התאונה"). נתבעת 2 הייתה המבטחת של נתבעת 1 בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו.

2. ביום 20.2.02 אושר הסכם פשרה בו נתבעות 1-2 נטלו על עצמן את האחריות לתאונה והתייתר הדיון בשאלת האחריות. פסק דין זה יעסוק בשאלת האשם התורם של התובעת, בשיעורי הנכויות הרפואית והתפקודית וכן בנזקים להם טוענת התובעת עקב אירוע התאונה.  

רשלנות תורמת :

3. התובעת העידה : כי היא התחילה את עבודתה בישיבה שבועיים לפני התאונה כמורה מחליפה במקצוע האנגלית. הייתה אמורה ללמד שמונה שעות שבועיות. מדובר היה בבית ספר חדש, היא לא הכירה את בית הספר כי זו הייתה הפעם הראשונה שלימדה שם. ידעה כי מדובר בבית ספר חדש כי אמרו לה שעברו מבנה והיה ניתן לראות כי המבנים חדשים. עד למועד האירוע עבדה שבועיים, פעמיים בשבוע. התאונה ארעה בפעם הרביעית שלימדה, אבל היא הייתה מורה מחליפה והסתובבה בין הכיתות ובכל פעם לימדה בכיתה אחרת לכן זו הייתה הפעם הראשונה שלה בכיתה הזו. העידה כי לא ראתה כי הלוח אינו מקובע וברגע שהתחילה לכתוב על גביו הרגישה כי הוא זז אבל חשבה כי היא מדמיינת וכאשר היא הסתובבה הלוח נפל עליה.  

4. התובעת טוענת בסיכומיה כי אין להטיל עליה כל אשם תורם לקרות התאונה. התובעת מצביעה על העובדה כי מעסיקתה הורתה לה להיכנס וללמד בכיתה בה לימדה לראשונה. מדובר בכיתת מחשבים שהוסבה לכיתה רגילה. התאונה התרחשה מיד בתחילת השיעור. התובעת החלה לרשום את התאריך על לוח הכיתה כשלפתע הלוח שלא היה מקובע לקיר נפל על ראשה ופגע בה גם בשוק ובקרסול רגל ימין וכתוצאה מכך איבדה התובעת את הכרתה וסבלה מחבלות.

5. התאונה התרחשה שבועיים בלבד לאחר שהחלה התובעת לעבוד אצל הנתבעת, התובעת לא הכירה את בית הספר ושימשה כמורה מחליפה אשר עוברת בין הכיתות - כך שלא הכירה את הכיתה המסוימת בה התרחשה התאונה. ביום התאונה היא הייתה המורה הראשונה שלימדה בכיתה זו. התובעת  העידה כי בתחילת השיעור הסתובבה אל הלוח, החלה לכתוב את התאריך ואז הלוח נפל על ראשה. התובעת העידה כי לא ידעה כי הלוח אינו מקובע על הקיר ולא יכלה לדעת זאת.

6. התובעת טוענת כי היא לא יצרה את הסיכון ובעת נפילת הלוח עשתה מעשה פעולה רגילה- כתיבה על גביו כנדרש ממנה כמורה במסגרת עבודתה ועל כן אין להטיל עליה כל אחריות.

7. מנגד, טוענות הנתבעות כי, יש להחיל על התובעת אשם תורם שלא יפחת  מ-50%. הנתבעות טוענות כי לו נהגה התובעת במידת זהירות מינימאלית ובתשומת לב לא הייתה נפגעת גם אם קיים מפגע, ועל התובעת היה לדווח על המפגע בכיתה ולא להתקרב ללוח ולא לגעת בו מה שהוביל לפגיעתה. התובעת היא שהזיזה בכוונה ובלי משים את הלוח באופן שאיבד את שיווי משקלו ונפל וגרם לפציעתה.

8. הנתבעות טוענות כי התובעת ידעה כי הלוח אינו תלוי על הקיר כנדרש ובכל זאת התעלמה מנתון זה ולא התריעה בפני הממונים בדבר הסכנה ובחרה לכתוב על גבו ועל כן אין לה על מי להלין מלבד על עצמה.

9. אין מחלוקת כי הלוח לא היה מקובע לקיר כנדרש. אין מחלוקת גם בכדי שהמורה תלמד את תלמידיה היא נדרשת לשימוש בלוח. אני סבור כי גם אם הלוח הושען בכיתה באופן כזה שרואים בבירור כי אינו מקובע לקיר, דבר שלא הוכח במקרה הנדון, גם אז אין להשית על התובעת בנסיבות המקרה הקונקרטי אשם תורם. מדובר בתובעת אשר הייתה מורה מחליפה חדשה בבית הספר ופעם ראשונה לימדה בכיתה. השתכנעתי מעדותה כי הלוח היה ממוקם באופן כזה שמהסתכלות ראשונית לא סברה כי עולה סכנה ממנו וכי הוא יזוז ולכן כתבה על גביו. השתכנעתי ככל העולה מעדותה כי אם הייתה חושדת שהוא יזוז או יתמוטט לא הייתה מתקרבת אליו, התובעת העידה כי לאחר שכתבה על גבי הלוח סברה כי היא מדמיינת שהלוח זז, משמע כי מהסתכלות ראשונית הלוח היה נראה מקובע במידה בטוחה לעשות בו שימוש.

10. משכך איני סבור כי הוכח שברור היה שהלוח מסוכן, אלא להפך שהתובעת בידיעתה הסובייקטיבית לא עצמה עיניה ולא רצתה לסכן נפשה בעבודתה ועל כן איני מוצא מקום להטיל עליה כל אשם תורם לאירוע התאונה.

הנכות הרפואית :

11. בשל הפערים בין חוות הדעת של הצדדים מינה בית המשפט מומחים מטעמו לבחינת שיעורי נכותה של התובעת. התובעת סובלת מנכות רפואית כוללת בשיעור 14.5% המורכבת מנכות אורתופדית ומנכות נוירולוגית.

12. נכות אורתופדית : בית המשפט מינה את ד"ר כהן צבי אורתופד מנתח אשר בדק את התובעת ביום 8.7.09 וקבע בחוות דעתו כי בעקבות נפילת הלוח על ראשה ועל גופה, היא פונתה למוקד מודיעין שם בוצעה בדיקת אולטרה סאונד אשר הדגימה קרע קטן ברגל ימין. התובעת טופלה בחבישה, במגף, מנוחה וקביים למשך ששה שבועות. התובעת הסתייעה בטיפולי פיזיותרפיה למשך שנתיים וחצי. התלוננה כי היא סובלת מכאבי צוואר וכאבי גב תחתון המקרינים גם לרגל ימין. בדיקת CT הדגימה כי היא סובלת משתי פריצות דיסק. התובעת שהתה בחופשת מחלה חמישה שבועות.

13. לאחר שעיין בחוות הדעת מטעם הצדדים ובדק את התובע מצא כי התובעת סובלת מהגבלה קלה ביישור הקרסול, מנפיחות קלה של שוק ימין, מצלקת רוחבית מעל גיד "אכילס" עם הפרעה תחושתית. לא מצא הגבלה בתנועות עמ"ש צווארי או מותני  או פגיעה עצבית מוטורית  בגפיים. נמצאה הפרעה תחושתית ביד, בשוק וכף רגל ימין.

14. על כן קבע המומחה כי התובעת סובלת מנכות צמיתה בשיעור של 5% המורכב מ- 2.5% נכות בגין הגבלה קלה בקרסול ימין על פי תקנה 48 (3) א' שנגרמה עקב פגיעה בשריר ולהגבלת תנועת הקרסול. וכן 2.5% בגין הפגיעה בעצב לפי תקנה 32 (א') 1 לתקנות המל"ל.

15. בנוסף קבע המומחה כי התובעת סובלת מנכויות זמניות בשיעור 100% לשישה שבועות, 50% לשישה שבועות נוספים. המומחה ציין כי אין לצפות לשינוי במצבה. התובעת תזדקק לטיפולים עתידיים בתרופות ומשככות דלקות וכאבים וכן הגבהת עקבים.

16. נכות נוירולוגית : ד"ר ויויאן דרורי מומחית לנוירולוגיה קבעה בחוות דעתה כי התובעת סובלת מכאבי ראש וסחרחורות המשפיעים על תפקודה, המקנים לתובעת נכות צמיתה בשיעור 10% על פי סעיף 34 (א) לתקנות המל"ל. עוד הוסיפה כי התובעת לא פנתה לטיפולים נוספים מעבר לפנייה אחת בסמוך לתאונה והסתייעה במשככי כאבים להקלה על כאביה. המומחים לא נחקרו על חוות דעתם ומצאתי לנכון לקבלם.

נכות תפקודית :